מפקח בניה

קבלת היתר בניה

In כללי by nitsan

 

קבלת היתר בניה – הסבר מקיף

היתר בניה

היתר בניה הוא בעצם האישור שלכם מטעם הרשויות לבצע את הבניה שלכם, בהתאם להנחיות החוק וזכויות הבניה שבידיכם. מבחינה חוקית, זהו רישיון שמתיר לכם לבצע את העבודות הנ"ל, וכדי לקבל אישור זה עליכם לעבור תהליך ביורוקרטי מורכב. במאמר זה נסביר לכם בפירוט מהו התהליך של קבלת היתר בניה ומה תצטרכו לעשות בכל שלב עד שתקבלו אותו לידיכם.

איזו בניה מחייבת קבלת היתר בניה?

חוק התכנון והבניה קובע אילו עבודות דורשות קבלת היתר בניה. הנה חלק מהן : הקמת בנין חדש, הריסת בניין, תוספת לבניין קיים, שינוי בקירות החיצוניים של הבניין, שינוי פנימי בבניין אשר משנה את שטח הדירה, פוגע בשלד המבנה או במבנה המשותף או בצנרת המשותפת, הרכוש המשותף או מראה השטח, הנחה של תשתיות או קירות תומכים, חפירה ומילוי אשר משפיעים על פני הקרקע, יציבותה או בטיחותה, התוויה, סלילה או סיגרה של דרך. זוהי רשימה חלקית בלבד, אל תסתמכו עליה כדי להחליט אם אתם צריכים לקבל היתר בניה או לא. לצד רשימת העבודות אשר דורשות היתר בניה, ישנה רשימה של עבודות אשר אינן דורשות היתר כזה או שיש להן מסלול מקוצר להשגת היתר. שתי רפורמות שנעשו בשנים האחרון בתחום רישוי הבניה, אחת שהצליחה יותר ואחת שעדיין תקועה אי שם בצינורות, שמו להן למטרה לפשט את תהליך הרישוי למספר עבודות שאינן משפיעות על הציבור, ביניהן סגירת מרפסות, בניית פרגולות, סגירת חורף למסעדות ועוד. על חלק מהעבודות אין צורך בהיתר בניה, ועל חלק מהן יש  צורך בהיתר בניה אך נקבע לו הליך מקוצר ופשוט.

מהם השלבים של קבלת היתר בניה ?

1. בקשה למידע

כדי שתוכלו להגיש בקשה להיתר בניה, אתם צריכים קודם כל את כל המידע הקיים על השטח בו אתם מתכוונים לבנות. המידע הקיים כולל נתוני תכנון רלבנטיים לשטח שלכם : מה האפשרויות ומה המגבלות לתכנון, ומה התשתיות הקיימות או מתכוננות לעתיד בשטח זה.

את הבקשה מגישים לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אשר פונה בתורה אל  הרשויות הרלבנטיות כדי מנת שיספקו את המידע הדרוש.  את הבקשה למידע מגישים  על גבי טופס תקנות תכנון ובנייה (מידע נדרש להיתר), התשנ"ב-1992 בצירוף מפה מצבית בקנה מידה של 1:250.

בטופס בקשת המידע יש למלא את הנתונים הבאים :

  1. תיאור הקרקע
  2. פרטים אישיים של מבקש הבקשה
  3. סוג העבודה או השימוש הרצויים
  4. פירוט העבודה או השימוש הרצויים
  5. תיאור המבנה הקיים
  6. שאלות נוספות .

לאחר הגשת הטופס, הוועדה מעבירה כל בקשה למידע לרשויות ולגופים השלטוניים הנדרשים לצורך קבלת מידע שנוגע לתכנון הבנייה בשטח המסוים. הרשויות והגופים ממלאים את הפרטים הדרושים על גבי טופס הבקשה ועל גבי מפת המדידה, מצרפים את התרשימים והמסמכים מתאימים, ומעבירים את המידע אל המבקש ישירות או דרך מהנדס הוועדה.

לאחר קבלת המידע הרלבנטי, אפשר להגיש בקשה להיתר בניה.

2. הגשת בקשה להיתר בניה

את הבקשה להיתר יש להגיש בחמישה העתקים. את הבקשה צריך לערוך אדריכל או מהנדס מבנים, או הנדסאי אדריכלות או הנדסאי בניין, בהתאם למורכבות הפרויקט. כחלק מהליך הגשת הבקשה יש לשלם את הפיקדון הנדרש. הבקשה להיתר בנייה כוללת טופס בקשה להיתר (טופס מספר 1) ונספחים שונים.

בין הנתונים הנדרשים להגשת טופס הבקשה :

  1. מספרי גוש וחלקה של השטח המדובר
  2. כתובת
  3. פרטים מלאים וחתימות של מגיש הבקשה, האדריכל והמהנדס
  4. פרטי בעלי הזכויות בנכס וחתימותיהם
  5. פרטים מלאים וחתימות של האחראי לביצוע והאחראי לביקורת
  6. מהות הבקשה: עבור מה מבוקש ההיתר
  7. פירוט חומרי בניין.

הנספחים שתידרשו לצרף לבקשה כוללים :

  1. מפת מדידה עדכנית לששת החודשים האחרונים, או מפה טופוגרפית במקרה בו שיפוע הקרקע הוא מעל 10 אחוזים.
  2. מפת איתור העבודה אשר כוללת מצב קיים ומצב מתוכנן על רקע מפת המדידה, כולל מרחקים מותרים לבנייה מגבולות המגרש.
  3. תכנון הבניין המבוקש בכל המפלסים, חזיתות וחתכים בקנה מידה 1:100.
  4. חישוב שטחים, כולל תרשים ובו פירוט שטחי הבנייה המבוקשים.
  5. אישור הוכחת בעלות בנכס.

3. דיון בבקשה להיתר

הוועדה המקומית תדון בבקשה להיתר ותחליט אם לאשר את הבקשה ולתת היתר בנייה או לדחות את הבקשה ולא להעניק היתר. באפשרות הוועדה להתנות מתן היתר בדרישות נוספות לרבות אישורים של רשויות וגופים חיצוניים כמו משרד הבריאות, רשות הכבאות ורשות התעופה האזרחית, כתנאי למתן ההיתר.

4. השלמת דרישות לקראת קבלת היתר בניה

הוועדה המקומית שולחת למבקש הודעה על החלטתה ועל הדרישות שיש להשלים. על המבקש להשלים את הדרישות בהתאם. לאחר שמבקש ההיתר ימלא את כל הדרישות וישלם את האגרות וההיטלים, תפיק הוועדה היתר בנייה בשלושה העתקים, עליהם חתומים מהנדס ויושב ראש הוועדה. תוקף ההיתר הוא לשלוש שנים מיום הוצאתו.

5. תשלום אגרות והיטלים

לפני קבלת היתר בניה יש לשלם אגרות בנייה, היטלים מקומיים אשר משתנים מרשות לרשות על פי חוקי העזר העירוניים והיטל השבחה.

6. במקרה של דחיית הבקשה להיתר – הגשת ערר

אם דחתה הוועדה את הבקשה להיתר בנייה, המבקש רשאי להגיש ערעור בפני ועדת ערר. אם החליט המבקש שלא להגיש בקשה לוועדת ערר,  הפיקדון ששילם בשלב הגשת הבקשה להיתר יוחזר לו בשלב זה.

כל בקשה לוועדת ערר יש להגיש בשבעה עותקים וכן כמספר המשיבים בתיק, ולצרף אליה את הנתונים הבאים :

  1. שם העורר וכתובת העורר.
  2. במידה והערר מוגש על ידי עורך דין: שם בא כוחו של העורר, וכתובת למסירת מסמכים.
  3. פרטי התכנית או הבקשה שלגביה ניתנה ההחלטה
  4. פרטי ההחלטה שעליה מוגש הערר והעתק של הודעת הוועדה על ההחלטה.
  5. פרטי המשיבים: שמותיהם וכתובתם. המשיבים לערר הם ועדה או רשות הרישוי מקומית, מגיש הבקשה להיתר או המתנגד להיתר, וכן הרשות המאשרת, אם הערר הוא בעניין סירוב לאשר חיבור חשמל, מים או טלפון.
  6. נימוקי הערר.
  7. עיקר הראיות שהעורר מבקש להציג בפני ועדת הערר.

 

דיון בוועדת ערר

הדיון בוועדה מתקיים בנוכחות הצדדים שנוגעים בדבר. הזימון לדיון ישלח לפחות שבעה ימים לפני מועד הדיון עצמו. מזכיר ועדת הערר שולח למבקש ההיתר זימון בכתב לדיון בוועדה, והעתק לכל חד מהנדרשים להשיב על הערר.